כנראה שלעד נצטרך להמציא מילים חדשות כדי לתאר את האירוע התיאטרלי –
מילים מעוררות סקרנות, געגוע, שמשחררות את האחיזה בשגרה ומאפשרות לדבר אחר להחליק פנימה.
מילים שמסודרות באופן כזה שעזיבת הבית והגעתך למופע מחול עכשווי
מרגישים לא רק כדבר ששווה להשקיע בו – אלא בלתי נמנע, חיוני, אפילו דחוף.
אבל האם מילים באמת יכולות להבטיח את כל זה?
האם לא ראינו מספיק כדי לדעת את כוחן – ואת גבולותיהן?
רועי אסף, יונק ממשפחת ההומינידיים, המשתייך לסוג אדם ממין הומו ספיינס, אך יש המשוכנעים שיש לו גם גנים ניאנדרתלים. נולד ב-1982 וגדל במושב שדה משה. בגיל 5 שבר את השן הקדמית כשניסה לעשות פירואט יחיד ובמקום זאת סיים על הפרצוף, בגיל 6 קיבל נעלי סטפס והחל מידי ערב לתופף על משטח הבטון כשהשכנה ממעלה הגבעה משקיפה עליו מחלון ביתה. בגיל 16 פגש את רגבה גלבוע שנתנה לו מקום לגלות מהו ריקוד ואת זה ששוכן בתוכו.
ב- 2004 פגש את עמנואל גת שהכיר לו את שוברט ואת באך ואת גולד ושעבורו עטה לראשונה שמלה על גופו. בין השנים 2005 – 2017 פגש את ענת איה, נורי, לילה ויונתן שמלמדים אותו סבלנות מה היא ועוד מיני דברים רבים אחרים. ב-2010 החליט לשוב ארצה אחרי 3 שנים בצרפת, ואחרי שנה של בטלה, אזר אומץ והחליט ליצור ריקוד, אחריו יצר עוד אחד ועוד אחד ועוד…עד עצם היום הזה.
מאת: רועי אסף
בשיתוף ובביצוע: אלה איסמן-ליבר, יעל צרפתי, ליה אבישי, סיאה סיון, רות דגאי
עיצוב תאורה: יאיר סלמן
עיצוב וביצוע תלבושות: תומר הלפרין
מוסיקה:
In The bleak midwinter / Gustav Holst
Performed by Raymond Johnston, Worcester Cathedral Choir, Donald Hunt & Robert Stringer
The Drum Also Waltzes / Max Roach
A Place / Lyrics Roy Assaf
Shine on your crazy diamond / Pink Floyd
Production & arrangement: Yitzchaki Franko, Asaf Smilan
Vocals: Gai Trax, Aya Assaf
צילום: דגנית ארטמן
בתמיכת משרד התרבות והספורט
עיריית תל אביב
להקת מחול רועי אסף