החלטנו על שקט מוחלט, לחפש בו מקלט, שיהיה לנו תיבה.
בניסיון לפצח את הנוסחה לשקט אטומי, מצאנו את כל מה שמרעיש או מנגן.
ארבעה רקדנים צועקים ואילמים חיים באסופת תרגילים וריקודים עם החלל הפעור.
זשׁהעבודה מכילה אסופת תרגילים ומשחקים העוברים בין ויסות חושי לעוררות חושית עודפת, בין שקט מוחלט (של התפילה, של המוות ושל האסור) לבלגן שהוא מסתיר. ארבעת הרקדנים שוהים במרחב דמדומים המהווה תיבה מוגנת בין הזמנים. הם נדרשים להבין מה יוכלו לשמר מהעולם הישן, מהזכרונות, משיירי התרבות שנותרו בגוף, תוך התאמה לחוקים החדשים שמתנסחים מרגע לרגע.
בקופסא השחורה הכל נרשם בתודעה לנצח. ארבעה רקדנים שלהם מערכת תשוקות שונה מנסים ביחד להחזיק את אותו התדר ולשמור על חירותם גם כשהגוף בכוננות מתמדת.
שקט בקופסא הוא בור עמוק למה ששולי ובוער בנו – רחוק מהעין, אך מכיל כאוס בראשיתי בו הכל חשוב באותה מידה שבה בעצם איננו. החיפוש שבתוך השקט המוחלט מייצר הקשבה רדיקלית. זהו מרחב רגיש המאפשר לשמוע כל תזוזה, ומגביר את המחשבות והפנטזיות הקמאיות שמאחורי התנועות.
שחר חנין ואיסק צ׳וקרון הם צמד יוצרים ושותפים לחיים. יצירתם מתרגמת פנטזיה למשימות בלתי אפשריות וקונספטים אסוצייטיבים במיוחד. הם מאמינים באמנות חיה מאוד ובלמידה דרך שיתוף פעולה וחיכוך יצירתי עם רקדנים ואמנים נוספים.
חנין, יליד קרית ים, הוא כוריאוגרף ורקדן בוגר תלמה ילין, המסלול להכשרת רקדנים, ותכנית MODE בבית הספר למחול של סמינר הקיבוצים). היה חבר בלהקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק ומאז רקדן יוצר עם הכוריאוגרפים עצמאיים עדו פדר, שקד מוכיח, אור מרין, אור סעדי ואחרים), ואף החל את דרכו כיוצר עצמאי בתכנית 3|2|1 של סוזן דלל.
צ'ורקון, יליד מדריד, הוא שחקן, יוצר ומנהל אמנותי (בוגר הסטודיו למשחק ניסן נתיב" וכלים ובעל תואר ראשון בניהול אמנותי ממכללת ספיר). חבר בקבוצת התיאטרון סמרטוט, פרפורמר עצמאי שעבד עם מיכל סממה, עודד קוממי, אחינועם מנדלסון, מרינה בלטוב גראס ויוצרים נוספים.. עובד במרכז שכטר כמנהל קהילה וכמנהל אומנותי לתוכניות שונות כמו פסטיבל מה כן?, שבמסגרתו גם עלתה להתנזר, יצירה תלויית מקום שיצרו צ'ורקון וחנין יחד.
קרדיטים:
כוריאוגרפיה: שחר חנין ואיסק צ׳וקרון
רקדנים: תמר רוזנצווייג, אלה איסמן־ליבר, דניאל בן עמי, שחר חנין
עיצוב תאורה: רותם אלרואי
מוסיקה: שקט בקופסה – בלאגן (מילים יונה וולך); הנה פתחתי חלון – ריקי גל (מילים נתן זך); מפצח האגוזים – פיוטר צ׳ייקובסקי; פר גינט – אדוורד גריג; סף התשישות – פיל מינטון וסטיבן ג'. פאולר
ליווי אמנותי: איילה פרנקל וכלים – גוף לעבודה כוריאוגרפית, יעל ונציה
צילום: אסיה סקוריק
המופע הופק בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ומענק "בא בזמן" של קרן רבינוביץ' עיריית תל אביב, כמו גם הופיע לראשונה בפסטיבלים "יפו עד אגריפס – האי של ק.ט.מ.ו.ן" בירושלים בניהולם האומנותי של אלעד שכטר ותום גורנברג ירקוני, ופסטיבל "אסיף" של מרכז כלים לכוריאוגרפיה – בת ים.
