בין אבני ירושלים וסדקי הזמן, עומד כבר מאות שנים שער נעול – שער הרחמים. השער השמיני, בין חומות העיר עתיקת היומין, נח במקומו וממתין לבשורה. הגוף נושא סיפור עתיק והנפש, חלום עתידי. ביצירה החדשה של שכטר, מונחת תפילה הנעה בין קודש לחול, בין גוף למיתוס, בין אנשי ירושלים לאנושות כולה. בהשראת האמונה על פתיחת השער נוצר טקס עכשווי. התרחשות המבקשת לדמיין את האפשרות לעידן מוזהב; לעת חדשה בה תתאפשר פתיחת שערים פנימיים וחיצוניים.
שכטר, מהקולות הבולטים של המחול העכשווי בירושלים, ביחד עם קבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן, משרטט קולאז׳ פואטי המבוסס על ציטוטים (משפטי תנועה) שנאספו מעשרות כוריאוגרפים בני ובנות העיר ירושלים. מלווה בפסקול המורכב מדגימות סאונדים שהוקלטו בעיר, ׳שער 8 מוזהב׳ היא קריאה פיוטית לעתיד חלומי. תפילה בתנועה הבוקעת מתוך עיר שסועה ומבקשת, בצניעות, לעורר תדר של חמלה, פיוס וריפוי. זו אינה רק יצירת מחול אלא חזון פואטי שנרקם מתוך שבר ומבקש להוליד רגע של חסד; שער של אור לעידן מוזהב.
ביצירתו החדשה, ״שער 8 מוזהב״, שכטר פורש חזון פיוטי שנע בין גוף למיתוס ובין ירושלים לעולם, טקס מחול עכשווי המדמיין פתיחה של שערים – פנימיים וחיצוניים – אל עבר עידן של חמלה וריפוי.
אלעד שכטר הוא כוריאוגרף, רקדן, אוצר ויזם תרבות ירושלמי. מייסד קבוצת המחול ק.ט.מ.ו.ן והמנהל האמנותי של פסטיבלים פורצי דרך כמו "מיפו עד אגריפס" ו"שירות חדרים". יצירותיו הוצגו בלמעלה מ-20 מדינות וזכו לשבחים רבים, כולל מדליית כסף בתחרות הכוריאוגרפיה הבינלאומית בבייג'ינג. עבודתו מונעת מתוך חיבור עמוק לעיר ירושלים כמיקרוקוסמוס שהיא מייצרת, לרב קיום המתרחש בה ולמפגש בין תרבויות, גופים ורעיונות. שכטר בעל תואר שני בניהול מוסדות תרבות וחדשנות באמנות. חוקר שותף של הבניית מפות קוגניטיביות וחבר בתוכניות בינלאומיות מובילות לקידום יצירה וקהילה.
כוריאוגרפיה: אלעד שכטר
רקדנים שותפים : יוליה מז׳צקיה, מיה אבין, עירד בן גל, רוני שגיא
ניהול חזרות ועין טובה: גלעד ירושלמי
מוסיקה : אורי קדישאי
עיצוב תלבושות : עדי יאיר
הפקה בפועל: תום גורנברג ירקוני
ליווי וייעוץ : נעמי פרלוב , תמיר אטין
טקסטים מאת : איטלו קלוינו, יהודה עמיחי.
עריכת טקסט והגשה: תכלת זהר
צילום סטילס: אסיה סקוריק
