בתהליך ההתבגרות שלה, חפציבה לומדת לקבל את העובדה שהיא עוד קטנה, שהיא לא יודעת הכל ושדווקא נעים להיות יחד.
סיפור על ילדה שרוצה כבר להיות גדולה וגם על אמא, קצת דאגנית.
חפציבה מתארגנת לקראת שינה וחושבת שהיא כבר יכולה לעשות הכל בעצמה.
תוך כדי ההצגה היא תנסה להוכיח לנו ולאמא שלה שהיא לא צריכה עזרה ושהיא קובעת אתהחוקים- היא יודעת לשחות בלי מצופים, לגבוהה לממדים של בניין רב קומות ולדהור על סוס שייקח
אותה לממלכה רחוקה!
אבל ממש לפני שתשקע בחלומות היא תבין שאולי עוד נעים לה להישאר עטופה ומוגנת בקן שלאמא.
שתי בובנאיות מחברות יחד את הגופים שלהן כדי לקיים בובה אחת ולה משאלת לב – להיות לבד.בתהליך ההתבגרות שלה, חפציבה לומדת לקבל את העובדה שהיא עוד קטנה, שהיא לא יודעת הכלושדווקא נעים להיות יחד.
לאחר המופע יתקיים שיח עם היוצרים
"יש בהצגה עושר רגשי, הומור גופני ומילולי נהדר, והטקסט מתאפיין באותנטיות מוחלטת. כל רגע בהצגה מעניין, מקסים ומצחיק…. "אינסוף ואחת"" מדגימה באופן מופתי את קסם התיאטרון,
שבמיטבו כל האמצעים בו קשורים ומתכתבים" ציטוט מאיפה? (ויש לציין גם את המוזיקה שכתב תומר ברוך). הגמישות החיצונית
יוצרות, שפה אומנותית, בימוי ומשחק: סיוון שלצר אלכסנדרוביץ' ורוני גולן.
שחקנית שותפה ליצירה: רותם גולדנברג. על הבמה: אביב הורוביץ ורותם גולדנברג
ליווי אומנותי: שחר מרום. עיצוב תפאורה ואביזרים: קרן דמבינסקי. ראש בובה: מריה גורביץ'
מוסיקה: תומר ברוך . תאורה: אורן טל. בניית קונסטרוקציות: הילל הולצמן
צילום : כפיר בולוטין
הפקה: תיאטרון הקרון
בתמיכת: מועצת הפיס לתרבות ולאמנות
