שכונת נוה צדק נוסדה בשנת 1886 על ידי שמעון רוקח, ראש קהילת יהודי יפו ומייסד האגודה "עזרת ישראל". שמעון רוקח הכיר מקרוב את תהליך היציאה מן החומות כפי שהתרחש בירושלים והחליט להציע לתושבי יפו מהלך דומה. המצב ביפו באותם הימים היה בכי רע. הצפיפות הלכה וגדלה ועימה, תנאי המגורים והתברואה הפכו להיות בלתי נסבלים. בראש האגודה עמדו האחים שמעון ואליעזר רוקח, אהרון שלוש וד"ר מנחם שטיין. בסה"כ, נרשמו לאגודה ארבעים ושמונה אנשים. אהרון שלוש, שהתגורר בגבול השכונה, טרם הקמתה, מכר חלק מאדמותיו במחיר נמוך ובתנאי שהבנייה תחל מיד. ואכן, תוך שנה הוקמו עשרת הבתים הראשונים של שכונת נווה צדק צפונית-מזרחית ליפו.

שלוש שורות של בתים צמודים זה לזה היו בשכונה בראשיתה ובמרכזה נחפרו שתי בארות מים. עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לשטח המקורי: נוה שלום, מחנה יהודה ומחנה יוסף. מאוחר יותר נבלעו שכונות אלו בתוך שכונת נוה צדק. גבולות השכונה כיום: מגדל שלום בצפון, מסילת הרכבת (לא פעילה) במזרח ובדרום ורחוב המרד במערב.

מקור שם השכונה בפסוק: "כה אמר השם צבאות אלוהי ישראל, עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שיבותם יברך השם נוה צדק הר הקודש" (ירמיה לא, 22)

עבר מול הווה

מאחורי הבניין נמצא פרדס ע"ש מאיר ומרים הלמר, ובקצה המזרחי שוכן בית להקת ענבל אשר שימש בעבר כאולם ההתעמלות של ביה"ס יחיאלי לבנות. בית המרפאה של ד"ר שאול טשרניחובסקי, רופא בית הספר, עומד עדיין על תילו ומשמש כיום את המרכז האתני ענבל. בניין להקת בת שבע הוקם במקום בו שכן סמינר לוינסקי.

גולת הכותרת במתחם, הינו אולם סוזן דלל הניצב במקום בו שכן ביה"ס אליאנס לבנים. ביה"ס עמד נטוש ומוזנח במשך שנים רבות. מכיוון שהבניין נבנה מכורכר, היה קשה מאוד לשפצו ובנוסף, שריפה גדולה השמידה את רובו.
המרכז משמר את העיצוב והצבעוניות המעודנים. חזיתות הבתים שומרו, באר המים העתיקה שופצה, עצי ההדר והתמר המקיפים את המתחם מדגישים את יופייה וייחודה של שכונת נוה צדק.

בתי השכונה

במרחק צעדים ספורים מהרחובות הסואנים של העיר תל-אביב, התנועה הרועשת והמולת היום יום, נמצאת שכונה מיוחדת שבתיה בני קומה או שתיים. ההיסטוריה והסיפורים הקטנים המסתתרים מאחורי בתי השכונה הם למעשה ראשיתה של העיר העברית הראשונה – תל אביב.

אהרון שלוש, חיים אמזלג ויוסף מויאל היו בין הראשונים אשר קנו שטחי אדמה בצפון יפו ובנו בתים למשפחותיהם (1883)

  • ביתו של אהרון שלוש (רחוב שלוש 32-30) הפך במהרה למרכז חיי הקהילה בשכונה עבור היהודים המתגוררים באזור. בית הכנסת אשר נבנה בחצרו משך לשכונה גם את יהודי יפו ובהדרגה התווספו לשכונה בתים נוספים ושטחה גדל בהתאם.
  • בית חיים אמזלג, קונסול בריטניה ביפו (רחוב אמזלג 22) הוקם בקצה השכונה. היה זה ביתה של אחת המשפחות האמידות בארץ.
  • בית שמעון רוקח (רוקח 36) הוקם בשנת 1887 ותוכנן על ידי אדריכל אוסטרי, היה מהבתים המפוארים ביותר בשכונה. שכונת נוה צדק נוסדה על ידי שמעון רוקח, ראש קהילת יהודי יפו ומייסד האגודה "עזרת ישראל" בשנת 1886. רוקח הגיע מירושלים ליפו על מנת לעזור לאביו בגביית מס הדרכים בין יפו לירושלים, כיוון שנחל הצלחה בענייני הכספים, יכול היה להתפנות לפעילות ציבורית למען קהילת יהודי יפו. נכדתו, הפסלת לאה מג'רו מינץ, רכשה את הבית בשנת 1984 ושיפצה אותו. כיום מוצגות שם עבודותיה ומוצגים הקשורים בתולדות המשפחה והשכונה. 
  • קולנוע 'עדן' – רחוב פינס פינת לילינבלום: בית קולנוע שבנייתו החלה בשנת 1913 ביוזמת ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. היה זה הקולנוע (ראינוע) הראשון בארץ ישראל והוא הכיל 1100 מקומו. הקולנוע הוקם על-ידי מרדכי וייסר ומשה אברבנאל והיה פעיל עד שנת 1975. שמו הוצע על ידי הסופר שמחה בן-ציון (אביו של נחום גוטמן). לאחר מכן, נקנה המבנה על ידי בנק לאומי מתוך מטרה לשמרו ולהנציח את הקולנוע הישראלי אך מזה שנים רבות הוא עומד נטוש ומוזנח.
  • הבתים התאומים (רחוב פינס 30,32) – שני בתים שהיו זהים לחלוטין בעת בנייתם. נבנו עבור נכדיו הבכורים של אהרון שלוש. ממוקמים מול קולנוע עדן משני צדי הכניסה לשכונה. בבית מס' 30 שכן בית הספר לאומנויות "רננים" (1960-1967).
  • "בית הסופרים" (רחוב נוה צדק 39) – ביתם של יוסף חיים ברנר, דבורה בארון ובעלה יוסף אהרונוביץ. כיום שוכן בבית זה מוזיאון נחום גוטמן, מילדי השכונה הראשונים.
  • ברחוב רוקח 2 פינת שלוש 53 התגורר בצעירותו הסופר ש"י עגנון (בשנים 1912-1909). שכונת נוה צדק מתוארת בסיפוריו: גבעות החול, שבועת אמונים, תמול שלשום, לילות ואחרים.

בתי הספר

בשנת 1893 נוסד ביה"ס לבנות בחסות חברות "כל ישראל חברים" ו"חובבי ציון" ובשנת 1896 עבר לשכונת "נווה שלום". בשנת 1908 הוקם בית הספר בנוה צדק ע"י הקבלן יוסף אליהו שלוש (בנו של אהרון שלוש) ושם שכן עד שנסגר בשנת 1972.יחיאל יחיאלי שימש מורה בביה"ס מאז 1904 והיה מנהלו בשנים 1937-1918. יחיאלי היה מראשוני המורים בארץ שלימדו את כל חומר הלימוד בעברית. לאחר פטירתו נקראו הבניין והרחוב שלפניו על שמו. בקומה התחתונה של הבית היו חדרי הלימוד ובקומה העליונה גר חבר המורים. במקום נערכו הצגות של להקות חובבים של התיאטרון העברי ביפו. בתקופת טרום המדינה שימש ביה"ס כמוקד לפעילות "ההגנה".

בית הספר לבנים "אליאנס" (רחוב יחיאלי 5) – בשנות השמונים של המאה ה-19 בקשו חברי אגודת "בני-משה" ביפו לייסד בית ספר עברי לבנים. הם נרשמו לחברת אליאנס (כל ישראל חברים) ויסדו סניף ביפו. בתמיכת חברת "אליאנס" והנדבן הרוסי גרשון וינשטיין אשר תרם כסף לשכירת המבנה, נפתח בית הספר בשנת 1892. מטרותיו של המוסד היו: להשריש את העברית כלשון דיבור, לטעת בלב התלמידים את רעיון יישוב הארץ ואת האהבה לעם ולארץ, לאחד את כל העדות, לתת ידע בתורת ישראל, ידיעות כלליות והשפה הצרפתית. במלחמת העצמאות שימש בניין בית הספר מטה קדמי של כוחות האצ"ל.

בשנת 1980 החלה פעילות תיאטרלית בבניין ביה"ס יחיאלי ע"י קבוצת שחקנים בניהולו של מר עודד קוטלר בתמיכת בנק לאומי ומשפחת ירושלמי שהנציחה את שם בנם ירון כאולם המופעים בבניין. מאז ועד היום שותפה המשפחה לפעילות התרבותית והיצירתית במתחם. אולם ירון ירושלמי שימש כאולם מופעים המרכזי של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער וכיום הינו אחד מאולמות מרכז סוזן דלל להופעות מחול, תיאטרון ומוזיקה וכן להרצאות.

בשנת 1989, ביוזמה משותפת של משפחת דלל, קרן ת"א לפיתוח, עיריית ת"א יפו ומשרד החינוך והתרבות שופצו כל הבניינים והם היום מרכז סוזן דלל למחול לתיאטרון.

צרו קשר

מרכז סוזן דלל, יחיאלי 5, תל אביב יפו, 6514946
כרטיסים: 03-5105656 | משרד: 03-5105657 | פקס: 03-5179634 | info@sdc.org.il

הבית של
המחול בישראל

מרכז סוזן דלל חרט על דגלו לקדם, לטפח ולתמוך באמנות המחול העכשווי בישראל

אנו משקיעים מאמצים ומשאבים רבים למטרות אלה ומזמינים אותך לקחת חלק בקידום ופיתוח עולם המחול הישראלי

לחצו כאן לתרומה

סוזן דלל
ניוזלטר